הנה סיפור נוסף שתוכלו לקרוא וליהנות.
המעבר לבת ים
מאת ליזה נאמן ומיקה רטר.
עברנו לבת ים, דירה
בבית דירות יחסית "מרווחת" אפילו השירותים היו בתוך הבית.
הבית היה מאוד קרוב
לים, הים היה מקום שזכור לי כמפלט לכל מיני מצבי רוח, מריבות עם הוריי, לפעמים
תחושה של בדידות ( אף אחד לא היה מבין אותי...)
זיכרון מאוד חזק
מהמקום, ארוחות שישי בערב, כל המשפחה סביב השולחן, אוכל בולגרי שאמא מבשלת ועד
היום מתגעגעת לריחות ולטעמים.
אבא חוזר למחוזות
ילדותו, אחי ואחותי מפליגים אחריו בזיכרונות ואחר כך תמיד מלווה בשירים בבולגרית
ולדינו, סביב השולחן ולבסוף מסתיים בדמעות של אבא, דמעות של עצב וגעגוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה